פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969

פרק ראשון: פרשנות

 

 

 

1.       בפקודה זו -

"שופט" - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;

"חפץ" - לרבות תעודה, מסמך, חומר מחשב או בעל-חיים;

"מחשב" , "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

פרק שני: מעצר

סימן א': מעצר בלא צו

הגדרות

(תיקון התשנ"ה)

 

 

2.       (בוטל) .

(תיקון התשנ"ז)

 

 

3-5.     (בוטלו) .

[תיקון התשנ"ו (מס' 2)]

 

 

6-7.     (בוטלו) .

סימן ב': הנוהל בתחנת המשטרה

(תיקון התשנ"ז)

 

 

8.       המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, את המקומות שיהיו תחנות משטרה לענין הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

תחנת משטרה - מהי

 

 

9-10.   (בוטלו) .

[תיקון התשנ"ו (מס' 2)]

 

 

11-18א.   (בוטלו) .

סימן ד': פעולות אגב מעצר

(תיקון התשנ"ז)

 

 

19.      מי שמוסמך לעצור אדם חב-מעצר רשאי להשתמש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצוע המעצר, אם האדם מתנגד למעצר או מנסה להתחמק ממנו.

שימוש בכוח

 

 

20.      כל אדם חייב לעזור לשוטר או לאדם אחר הדורש באופן סביר את עזרתו לעצור אדם שהוא מוסמך לעצרו או למנוע בריחתו.

עזרת הציבור

 

 

21.      העוצר רשאי לקחת מן הנעצר כל כלי-התקפה שעמו וימסור את הכלי שלקח לשופט או לשוטר שלפניו יש לפי החוק להביא את הנעצר.

כלי התקפה

 

 

22.       (א) שוטר העוצר אדם, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו; בסעיף זה, "חיפוש על גוף האדם" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות חיפוש על פי חוק בגופו של עצור או אסיר.

(ג) דברים שנתפסו בחיפוש לפי סעיף קטן (א) יוחזקו במשמורת, תיערך רשימה של הדברים שנתפסו שתיחתם בידי המחפש ומי שחיפשו על גופו; עותק של הרשימה יימסר למי שחיפשו על גופו.

פרק שלישי: חיפוש

חיפוש בעצור

(תיקונים: התשנ"ו, התשס"ה)

 

 

23.      רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן - צו-חיפוש) אם -

(1) החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר;

(2) יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית;

(3) יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו.

צווי חיפוש

(תיקון התש"ם)

 

 

23א.      (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" - כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.

(ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979.

חדירה לחומר מחשב

[תיקונים: התשנ"ה, התשס"ה (מס' 2)]

 

 

24.       (א) צו-חיפוש ישמש אסמכתה לכל שוטר, או לאדם אחר שנקב השופט בצו, אם ראה שהנסיבות מחייבות לייפות לכך כוחו של אותו אדם -

(1) לערוך חיפוש בבית או במקום לפי האמור בצו-החיפוש ולתפוס כל חפץ הנחזה כמתואר בצו ולעשות בו כאמור בצו;

(2) לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו, או שהיתה לו, יד בעבירה שנעברה, או שמתכוונים לעבור, באותו חפץ או לגביו.

(ב) מי שעורך חיפוש לפי צו-חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון.

סמכות לפי צו חיפוש

 

 

25.      שוטר רשאי, בלא צו-חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם -

(1) יש לשוטר יסוד סביר להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

(2) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;

(3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;

(4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.

חיפוש שלא על פי צו חיפוש

 

 

25א.      (א) שוטר, או מי שהוסמך לכך מאת שר המשטרה, יהיה רשאי, בלא צו, לערוך חיפוש על גופם כאמור בסעיף 22 של באי בית-משפט, בית-דין או מקום אחר שבו מתקיימים הליכים משפטיים, אם הדבר דרוש לצורך קיום הוראות סעיף 256 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) מי שעורך חיפוש על פי סעיף קטן (א) יהיו לו הסמכויות הנתונות לשוטר לענין תפיסת חפץ שנתגלה אגב חיפוש.

(ג) מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי סעיף קטן (א) רשאי לדרוש שחפץ שאינו דרוש לנושאו אותה שעה לצורך עיסוקו יופקד בידיו כל עוד נושאו נמצא במקום מהמקומות האמורים בסעיף 256 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

חיפוש בבית משפט והפקדת חפצים

(תיקונים: התשל"ג, התשנ"ו)

 

 

26.       (א) חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם -

(1) לא ניתן בנסיבות הענין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות הענין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;

(2) שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;

(3) תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני-ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורט בפרוטוקול שייערך.

(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לענין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.

הנוהל בעריכת חיפוש

[תיקון התשס"ה (מס' 2)]

 

 

27.      רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש, בין שנערך על פי צו ובין שלא על פי צו, והמקומות שבהם נמצאו, תיערך על ידי מי שביצע את החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם.

רשימת החפצים שנמצאו

 

 

28.      תופש הבית או המקום שמחפשים בו, או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בחיפוש, ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו, חתום בידי העדים או בחותמתם.

נוכחות התופש מותרת

 

 

29.      נמצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש, אחריו - מותר לחפש על גופו, כאמור בסעיף 22; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור בסעיף 27, והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם, לפי דרישתו.

חיפוש באדם

(תיקון התשנ"ו)

 

 

30.      רשאי שופט להורות שייערך בפניו חיפוש בכל בית או מקום שהוא מוסמך ליתן צו-חיפוש לגביו.

הוראת שופט לערוך חיפוש

 

 

31.      הובא לפני שופט, מכוח צו-חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו, ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו.

פרק רביעי: תפיסת חפצים

סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו

 

 

32.       (א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ב1) נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו, ואולם רשאי בית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.

(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

סמכות לתפוס חפצים

[תיקונים: התש"ל, התשנ"ה, התשס"ה (מס' 2)]

 

 

32א.      (א) לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראות חוק זה או שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור, תאפשר לו המשטרה לקבל העתק מחומר המחשב הדרוש לו, בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה; קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה מזאת רשאי להורות שמסירת ההעתק תידחה, ולחזור ולהורות על כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על ארבעה ימים ושסך כל תקופות הדחיה לא יעל על 16 ימים; בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת ההעתק תידחה לתקופה נוספת, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, ובלבד שכל תקופת דחיה לא תעלה על 15 ימים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו רשאי שלא לאפשר מסירת העתק כאמור אם סבר כי קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או לביצוע עבירה.

(ג) העתקת חומר המחשב תהיה במקום שהמשטרה הועידה לכך, ותתבצע בידי בעל תפקיד מיומן כאמור בסעיף 23א.

(ד) על דחיית בקשה לקבל העתק מחומר מחשב לפי סעיף זה רשאי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) לערור לפני בית משפט שלום.

העתקת חומר מחשב

[תיקון התשס"ה (מס' 2)]

 

 

33.      נתפס חפץ כאמור בסעיף 32, או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים בסעיף 32 חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור בסעיף 34, לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

שמירת התפוס

 

 

34.  על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין-משטרה בדרגת מפקח-משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך),


או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית-משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

מסירת התפוס לפי צו

 

 

35.      אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

החזרת התפוס על-ידי המשטרה

 

 

36.      הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק-דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

הכרעת בית-המשפט בתפוס

 

 

37.      הוגש משפט ולא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, הרי אם היה המשפט נגד אדם על עבירה שעבר באותו חפץ או לגביו, רשאי בית המשפט לצוות כאמור בסעיף 34; לא ניתן צו לפי סעיף 34 או שלא היה המשפט נגד אדם על עבירה כאמור, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם שמידיו נלקח.

חפץ שלא הוגש כראיה

 

 

38.      היה החפץ בעל-חיים או מצרך העלול להתקלקל, בין בגלל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, ולא ניתן עליו צו לפי סעיף 34, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם התובע זכות בחפץ, לצוות שהחפץ יימכר במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום; דמי המכר יוחזרו לאדם שמידיו נלקח החפץ, אולם אם תוך המועדים שנקבעו על פי סעיף 35 הוגש משפט נגד אדם על עבירה שעבר בחפץ שנתפס או לגביו, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית המשפט.

צו מכירה

 

 

38א.      (א) שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי פרק זה, לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.

(ב) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(ג) ערר או בקשת רשות לערור כאמור בסעיף זה, לפי העניין, יוגשו בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט; ניתנה רשות לערור כאמור בסעיף קטן (ב), תוגש הודעת הערר בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערור; ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועדים האמורים מטעמים שיירשמו.

ערר

[תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), התשס"ה (מס' 2), התש"ע]

 

 

39. 3 (א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32 או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.

(ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים בסעיף 32, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.

(ג) צו-חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר-הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

צו חילוט

(תיקון התש"ל)

 

 

40.      היה אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע באותו צו, לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו, ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת החפץ למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

טענת בעלות או זכות מצד אדם

 

 

41.      נמכר החפץ שהוחלט למסרו כאמור בסעיף 40, יבואו דמי-מכרו במקומו; אבד החפץ - רשאי בית המשפט, אם שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזיקין בסכום שיקבע.

תפוס שנמכר או אבד

 

 

42.       (א) חפץ או דמי-מכרו, שעל המשטרה להחזירו לאדם לפי חוק זה, והאדם נדרש בכתב לבוא למקום שנקבע ולקבלו, ולא עשה כן תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הדרישה, או שתוך ששה חדשים מן היום שבו חייבת המשטרה להחזירו לא נודע לה מקום-הימצאו על אף שפעלה בשקידה סבירה לגילויו - רואים אותו כנכס ללא-בעלים והוא יחולט לאוצר המדינה.

(ב) לענין סעיף זה, משלוח דרישה בדואר רשום, לפי המען שמסר האדם במשטרה, ישמש ראיה לכאורה שהדרישה נמסרה לו תוך 48 שעות מעת משלוחה.

פרק חמישי: הוראות כלליות

חפץ ללא בעל

 

 

43.      ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב להציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה.

הזמנה להשיג חפץ

 

 

44.      שוטר לא ישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שלדעת בית המשפט ביצע אותו בתום-לב ולמען שלום הציבור, אולם האמור בסעיף זה לא יגרע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים כפי שיראו לנחוץ.

פטור שוטר מאחריות

(תיקון התשנ"ז)

 

 

45.      אדם הגר בבית או במקום שמותר להיכנס אליו מכוח רשות לעצור או לחפש, או הממונה על בית או מקום כאמור, ירשה, לפי הדרישה, כניסה חפשית ויתן כל הקלה סבירה; נדרש וסירב להרשות כניסה כאמור, מי שזכאי להיכנס רשאי לבצע את הכניסה בכוח.

כניסה למקום

 

 

46.      חיפוש אצל אשה לפי פקודה זו לא ייעשה אלא על ידי אשה.

חיפוש אצל אישה

 

 

47.       (א) המשתמש בכוח או באיומים כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי, שלו או של אדם אחר, או כדי להכשיל חיפוש חוקי, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.

(ב) (בוטל).

(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראותיה של פקודת החוק הפלילי, 1936, ולא לגרוע מהן.

עבירות

(תיקון התש"ם)

 

 

48.      תחילתו של נוסח חדש זה ביום י"ג באייר התשכ"ט (1 במאי 1969).

יעקב ש. שפירא

שר המשפטים

לוח-השוואה

הסעיף

הסעיף

הסעיף

הסעיף

הקודם

החדש

הקודם

החדש

1

שם

15

43

2

1

16

23

3(1)

3

17

24

3(2)

2

18

25

3(3)

4

19

26

4

הושמט

20

27

5

6

21

28

6

5

22

29

7

7(א)

23

30

8

7(ב)

24

31

9(א)

9

25

44

9(ב)

10

27

45

9(ג)

8

28

47

9א

11

29

46

9ב

12

30

32, 1

9ג

13

31

33

9ד

1

32

34

9ה

15

33

35

10(1)

16(א)

34

36

10(2), (3), (3א)

17

35

37

10(4)

16(ב)

36

38

10א

18

37

39

11

22

38

40

12

19

39

41

13

21

40

42

14

20

 

 

 

תחילה

 

[1.] הנוסח המקורי פורסם: חא"י כרך א', פרק ל"ג, עמ' 431; תיקונים: ע"ר 1942, תוס' 1 מס' 1204, עמ' 41; ע"ר 1946, תוס' 1 מס' 1525, עמ' 194; ס"ח 438, התשכ"ה, עמ' 8, 182. הנוסח החדש פורסם: דמ"י 12, נוסח חדש, התשכ"ט (16.2.1969), עמ' 284.

תיקונים:ס"ח 580, התש"ל (27.1.1970), עמ' 16;

ס"ח 695, התשל"ג (20.4.1973), עמ' 146;

ס"ח 732, התשל"ד (12.4.1974), עמ' 70;

ס"ח 968, התש"ם (13.4.1980), עמ' 116;

ס"ח 1292, התש"ן (13.12.1989), עמ' 16;

ס"ח 1534, התשנ"ה (25.7.1995), עמ' 369;

ס"ח 1573, התשנ"ו (8.3.1996), עמ' 141;

ס"ח 1592, התשנ"ו (12.5.1996), עמ' 351 [התשנ"ו (מס' 2)];

ס"ח 1621, התשנ"ז (10.4.1997), עמ' 125;

ס"ח 1634, התשנ"ז (5.8.1997), עמ' 210 [התשנ"ז (מס' 2)];

ס"ח 2005, התשס"ה (19.6.2005), עמ' 501;

ס"ח 2008, התשס"ה (29.6.2005), עמ' 526 [התשס"ה (מס' 2)];

ס"ח 2223, התש"ע (17.1.2010), עמ' 310. הצ"ח - ממשלה 456, התש"ע, עמ' 16.

[2.] נתפס רכב שהכניס לישראל תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, לא יורה ביהמ"ש על החזרת הרכב לפי סעיף זה, לפני תום ההליכים אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו (סעיף 12א1(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952).

[3.] ראה הוראות ספציפיות לגבי תושב זר בסעיף 12א1(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

הרשמה לניוזלטר